#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תריג. מדוע לא אמרו שהרוצה להראות חתימתו לב""ד יחתום בשחור של קלף? (3) "	"תירצו התוס' (ד""ה מקושר עדיו):<br>א. שהשחור של קלף אינו יכול להזדייף ולכן כשר לכתיבת שטר, ואם יחתום שם אולי ימצאו רמאי ויכתוב מעל לחתימתו מה שירצה.<br>ב. שהשחור אינו כשר לכתיבת שטר אבל חששו שיטעה לחתום בצד הטוב.<br>ג. שהשחור אינו כשר לכתיבת שטר, אבל אם מקושר חתום בכתב ידו מצד שני כשר א""כ יש לחשוש שימצאו רמאי ויכתוב בצד השני מה שירצה ויעשהו מקושר בכתב ידו."	בבא בתרא תוס' קס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תריד. למ""ד שטר מאוחר כשר מדוע לא חוששים שילוה בו וכשירצה לפרוע יאמר שאבדו ויכתבו שובר ואח""כ יעשנו המלוה שטר פשוט ויהיו סבורים שעתה לוה? "	"תירצו התוס' (ד""ה מקושר שכתבו ) שכשיעשה שובר יכתוב בו פרעתי הלואה שכתוב בו זמן פלוני א""נ יכתוב שובר בלא זמן."	בבא בתרא תוס' קס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרטו. מדוע בזמן הזה אין חיוב לכהן לגרש בגט מקושר? 	"תירצו התוס' (ד""ה תקנו) :<br>א. לפי שאין אנו בקיאים בו בטוב נכון יותר לעשותו פשוט שהוא קל יותר.<br>ב. לא תקנו רבנן כי אם באותו מקום.<br>ג. שלא תקנו חכמים שיהא חובה לכהנים לגרש בגט מקושר אלא תקנוהו שלא יפסידו נשותיהם."	בבא בתרא תוס' קס:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרטז. מדוע תקנו חכמים שטר חוב מקושר? 	"שלא תחלק בין גיטין לשטרות. ופירשו התוס' (ד""ה שלא) שאם יהיה פסול בשטרות יבואו לפוסלו אף בגיטין. עוד תירצו שאם לא יעשו שטרי חוב מקושרים יניחו מלעשותו מקושר אף בגיטין, אבל מתוך שהורגלו לעשותו מקושר יעשו גם בגיטין."	בבא בתרא קס: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תריז. רב ירמיה אמר אחורי הכתב וכנגד הכתב מבחוץ מדוע לא אמר רק 1) אחורי הכתב וכנגד הכתב 2) אחורי הכתב מבחוץ 3) מבחוץ כנגד הכתב? 	"תירצו התוס' (ד""ה רב ירמיה) :<br>1) דהו""א למעלה מן הכתב.<br>2) דהו""א אפי' בין קשר לקשר.<br>3) דהו""א לצדדים."	בבא בתרא תוס' קס:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תרכ. מה בין פשוט למקושר חוץ מצורת עשייתו (אפי' לחדמ""ד)? (7) "	"א. פשוט עדיו מתוכו ומקושר עדיו מאחוריו.<br>ב. פשוט עדיו שנים ומקושר עדיו שלשה.<br>ג. בפשוט העדים לרחבו ולירושלמי ולרב חסדא אליבא דרב ירמיה בר אבא במקושר עדיו לארכו.<br>ד. כתבו התוס' (ד""ה מקושר) שבפשוט כותבים את הזמן האמיתי ובמקושר שנה אחת מאוחר יותר כמבואר לקמן קסד,ב.<br>ה. כתבו התוס' (ד""ה וניחוש) שבמקושר לא נהגו חזרת השטר והיו למדים משורה אחרונה ובפשוט נהגו חזרת השטר ולא למדו<br>משורה אחרונה.<br>ו. כתבו התוס' (ד""ה וגייז) שבפשוט שלהם לא היה כתוב שריר וקיים ולרב הונא במקושר היה כתוב שריר וקיים.<br>ז. כתבו התוס' (ד""ה דלא) שפלוני בן פלוני עד בפשוט כשר ובמקושר לרב חסדא אליבא דר' ירמיה בר אבא פסול."	בבא בתרא קס. - קסא: ותוס'		
